#טיולהשבוע

 

אל הרובע היהודי 

 

אחרי שביקרנו ( וירטואלית ) בהר ציון , זה הזמן להיכנס לרובע היהודי !!

 

ניכנס דרך שער ציון ( שניתן לראות עליו בצורה מאוד ברוה את סימני הקרבות על ירושלים ) ונגלוש עם הכביש אל עבר הבית הספרדי לא לפני שנעיף מבט על שלט ייחודי שממוקם על מבנה השער בתוך העיר העתיקה. השלט מציין את שמו של השער , אך חדי העין בטח ישימו לב שהשפה האנגלית מופיעה ראשונה, לאחריה הערבית ורק בסוף העברית. מה מקור הסדר? פשוט. שלט בריטי...

אגב, גם באנגלית וגם בעברית נקרא השער בשם שער ציון , בעוד שבערבית הוא נקרא שער הנביא דוד ( באב נבי דאוד ) על שם קבר דוד המלך הסמוך..

נגיע אל הבית הספרדי וממנו ניכנס דרך סימטה צרה אל בתי מחסה או כפי שנכתב על משקוף הכניסה ״ בתי מחסה לעניים בהר ציון ת״ו ״

השכונה שנבנתה בשנת 1860 עבור עניי בעיר העתיקה  על ידי כולל הו״ד ( הולנד ודויטשלנד ) , איפשרה דיור בעלות אפסית לעניי ירושלים וכל דירה כללה שני חדרים ומטבח , דבר שהציב את הדירות ברף הדירות ברמה הגבוהה ביחס לממוצע באותם ימים .

 

נמשיך אל הרחבה הגדולה של בתי מחסה ונראה מולנו את אחד המבנים המרשימים של בתי מחסי שנבנה על ידי קרל דה רוטשילד שכונה ״הברון הצדיק ״ וסמל משפחת רוטשילד מתנוסס עליו.

 

ברחבה עצמה נראה עמוד אחד ענק שהורכב במקום ומשערים שהיה אחד מעמודי כנסיית הניאה שנבנתה על ידי הקיסר הביזאנטי יוסטיניאנוס בשנת 543 וגודלה היה כגודל מגרש כדורגל...

הכנסייה חרבה ונותרו ממנה שרידים מועטים שמצויים בסמיכות לבתי מחסה ובגן התקומה.

 

העמוד היה ככל הנראה חלק מעמודי הבזיליקה של הכנסיה ויש אומרים שהבנאים הביזאנטים בעצם שדדו את עמודי הסטיו המלכותי של בית המקדש של הורדוס ועשו בהם שימוש משני בכנסיית הניאה.

 

ליד העמוד נוכל לראות את תמונת כניעת הרובע בתש״ח אחרי קרב גבורה של מעטים מול רבים מול צבא ירדני מצוייד ומאומן . ההקרבה בקרבות על הרובע בתש״ח הובילה לגילויי גבורה לא שגרתיים וביניהם ניתן למצוא גבורת ילדים שהשתתפו בקרבות ואכן חלל צה״ל הצעיר ביותר הוא ניסים גיני הי״ד בן ה10 . את גלעד קבר האחים של לוחמי הרובע ניתן לראות ממש בסמוך מעברו השני של בית רוטשילד.

נמשיך מגלעד קבר האחים ונגיע אל רחבת הרובע כשמולנו מתנשא בית כנסת החורבה המפורסם שפוצץ על ידי הירדנים במלחמת העצמאות והוקם מחדש רק בשנים האחרונות. בסמוך לו נמצא מסגד סידנא עומר שמספרים שנבנה על ידי אימו של אחד מבני הקהילה האשכנזית שהסתסכך עם קהילתו , התאסלם ואימו הפגועה הקימה במקום מסגד. יש חולקים על סיפור זה , אבל עדיין , סיפור נחמד. 

 

ממש מול בית כנסת החורבה ניתן לראות את מנורת המקדש שנבנתה על ידי מכון המקדש והלכתית ניתן להשתמש בה בבית המקדש . 

 

נפנה ממנורת המקדש ימינה אל החומה הרחבה שנבנתה על ידי המלך חזקיהו כדי לעצור את צבא אשור שבא לכבוש את ירושלים . 

 

נמשיך אל רחוב היהודים ונרד אל הקרדו ונוכל להתרשם באמצעות ציור הקיר מהשוק שהתקיים במקום בתקופה הביזנטית וגם מהעתק של מפת מידבא במקום שמציג את ירושלים הביזנטית  ושלט הסבר שמראה את המקומות על המפה.

ורגע לפני שאנחנו יורדים אל הכותל ( איך אפשר בלי?) נעצור שוב ליד ישיבת המקובלים ״בית אל״ ששנים עמד בראשה הרש״ש הקדוש ולאחר מלחמת שששת הימים הקים אותה מחדש הרב מאיר יהודה גץ , רב הכותל המפורסם. ניתן להתרשם מהדלת בעלת הריקוע המרשים שעליו מופיעים שערי העיר העתיקה ( למעט השער החדש ושער הרחמים ) .

 

אז כל מה שנשאר לכם כרגע, זה פשוט לצאת ולשוטט בסימטאות הרובע היהודי