שערי חסד- שכונה חרדית מסוג אחר
כשרבי שלמה זלמן פרוש עלה בגיל 10 ארצה בשנת 1855 , הוא עוד לא ידע ששכונה ירושלמית תקום בעקבות פועלו יחד עם עוד מוסדות חסד רבים בעיר.
מה שהוא כן ידע זה שעלייה לארץ בכלל ולירושלים בפרט מצריכה היטהרות והכנה רוחנית מדוקדקת . כמה מדוקדקת? שם המשפחה יוכל להעיד.
אביו של רבי שלמה זלמן פרוש , רבי נפתלי צבי , בכלל נשא את שם המשפחה פלדמן . אלא שכדי להכשיר את עצמו לעלייה לארץ החליט לקדש את עצמו וחי חמש שנים בפרישות מוחלטת עד כדי כך שהבריות החלו לכנות אותו בשם פרוש ( פורוש בהברה אשכנזית )ושם זה דבק במשפחתו .
התפוח לא נפל רחוק מהעץ וגם רבי שלמה זלמן הבן הלך בדרכו של אביו והקדיש את זמנו ללימוד תורה בפרישות אולם לא רק בלימוד תורה עסק אלא גם בחסד . הוא הקים בשנת 1870 את הגמ״ח הראשון בירושלים בשם ״שערי חסד״ וסייע למוסדות תורה וחסד נוספים שקמו בשנים אלו.
סיפור שמאפיין גם את מידת היושר שלו וגם את מידת החסד שלו ניתן לראות בסיפור הבא:
בשנת 1883 עזב את העיר העתיקה ועבר לכולל מינסק וסייע שם לבני היישוב הישן מעולי בלארוס והיה מופקד על חלוקת כספי התקומה שהגיעו מבני הקהילה אל נציגיהם בירושלים .
פעם אחת התרומות לא הגיעו בזמן והוא לקח הלוואה על מנת שהנתמכים יקבלו את הכסף בזמן . את ההלוואה פרע מיד כשהכסף הגיע אולם עם הזמן המלווה שכח שההלואה נפרעה ותבע את רבי שלמה זמן לדין תורה. רבי שלמה זלמן יכל על פי דין תורה להישבע ולהיפטר , אבל הוא סירב להישבע והעדיף לשלם עוד פעם , רק לא לשאת את שם השם בשבועה. לבסוף נשבע רק בציויו של רבה של ירושלים , הרב סלנט , שחשש שאם לא יישבע , יתחילו אנשים לרנן אחרי מנהלי מוסדות החסד. אולם רבי שלמה זלמן סירב להנות מהכסף שנשאר אצלו בעקבות שבועתו ולכן מכר את ביתו ואת הכסף שקיבל תרם להקמת בית כנסת היכל יעקב שקיים עד היום בשכונת בתי ברוידא בירושלים.
רוח החסד של רבי שלמה זלמן עברה לבנו רבי נפתלי שראה את מצוקת הדיור של בני ירושלים והקים שכונה עבור אותם אלו שידם אינה משגת כדי שיזכו גם הם לדיור הגון וכך , יחד עם רבי שמואל זנוויל שפיצר, הקימו את ״ חברת שערי חסד לבניית בתים בירושלים ״.
בשכונה הוקמו 114 דירות בטורים אורכיים תוך הקפדה שחלונות הבתים לא יהיו זה כנגד זה מטעמי צניעות וכדי לקיים את ברכת בלעם שכבר אמר ״ מה טובו אהליך יעקב ״ וכמדרש חז״ל ש״ אין פתחיהם מכוונים אחד כלפי השני״
השכונה הקטנה התאפיינה ברוח של אחדות והכילה מוסדות חסידיים וליטאיים כאחד ועד היום שוכנים זה לצד זה בית כנסת הגר״א ובית כנסת קהל חסידים.
ברוח זו ניתן היה מלמצוא בשכונה רבנים שנחשבו לגדולי הדור בזמנם כמו הרב יעקב משה חרל״פ והרב שלמה זלמן אויערבך שחיו בפשטות וצניעות ללא כל גינוני כבוד שמהם ברחו.
מסופר על רבי שלמה זלמן אויערבך שפעם הלך ברחוב עם תלמיד ואשה אחת קראה לו מהחלון ״ שלמה זלמן ״ בלי לקרוא לו הרב ורצה אליו , שאלה שאלה והוא ענה לה ולאחר מכן הלכה לה. תלמידו הביע בפניו את תמיהתו על האופן בו הרשתה לעצמה לפנות אל הרב . הרב בכלל לא הבין מה הבעיה. הוא משך בכתפיו וענה ״ גדלנו יחד בשכונה״ . במקרה אחר היה אורח בברית והיה אמור להיות מכובד בתפקיד הסנדקאות החשוב . בברית השתתף גם אחיינו שנשא את אותו השם כמו של הרב. בשלב מסוים , הכרוז קרא לשלמה זלמן אויערבך לכיבוד מישני כלשהו וחשב שאמירת השם בלי תוארי הכבוד בוודאי תבהיר שלא מדובר ברב . להפתעתו ישר קם הרב אויערבך והזדרז לקבל על עצמו את המשימה .
עוד דמויות תורניות מיוחדות שחיו בשכונה היו רבי שלום שבדרון שנהג לדרוש דרשות חוצבות להבות בבתי הכנסת בשפה שווה לכל נפש ולכן זכה לכינוי המגיד הירושלמי. היה גם את רבי בצלאל החלבן שלימוד התורה היה חשוב בעיניו יותר מכל ולמשך שעות ארוכות היה יושב בבית כנסת הגר״א ועוסק בתורה כשעגלתו , שבעצם היתה פרנסתו , חונה בחוץ ללא השגחה. שימת לימוד התורה כדבר ראשון במעלה היתה נחלת כלל התושבים בשכונה ומספרים שכאשר היה רבי בצלאל החלבן יושב ולומד שעות ארוכות עם רבי יצחק מחלק הגז , בשכונה לא היה גז ולא חלב...
שכונת שערי חסד גם משכה אליה אנשים שרק התקרבו לעולם החרדי ואחד מהם היה מרדכי פופיק ארנון . מראשוני החוזרים בתשובה בשנות ה70 של המאה ה20 שחי בשכונה עד פטירתו.
גם כיום השכונה שומרת על תמהיל אנושי מיוחד ומעניין . לצד צאצאי מייסדי השכונה , יש בה קהילה לא קטנה של עולים מארה״ב וארצות דוברות אנגלית נוספות . תמהיל המיוחד הזה נותן תמונה של עולם חרדי לא שגרתי שמשלב ישן וחדש באופן מרשים .
אחת המשפחות שמייצגות את הכיוון הזה היא משפחת נדב .
אבי המשפחה , הרב דוד נדב , הוא רב ודיין יליד תל אביב שהחיבור שלו לשערי חסד נוצר בימים בהם היה תלמיד קרוב לרב שלמה זלמן אויערבך . הרב נדב מייצג שילוב מעניין. אביו הוא רב תימני ואמו ילידת בריטניה. אשתו ליבי לא פחות מסקרנת . היא ילידת קנדה שעלתה לארץ לפני יותר משלושים שנים וכיום היא מלמדת אנגלית ועובדת עם עולים חדשים ומסייעת באיקלום שלהם .
בנוסף , הם פותחים את ביתם לביקורי קבוצות בהם הם מספרים את סיפורם וכבונוס יורדים עם המסיירים אל בית מדרש סודי מתחת לביתם שבמשך תקופה היה לומד בו רבי שלמה זלמן אויערבך .
אני מזמין אתכם להצטרף אליי לסיורים בשכונה קטנה עם סיפור ענק ולהכיר עולם חרדי שונה לגמרי ממה שהכרתם
