האיש בגבס שהכריע את סיפור הקמת המדינה 

 

הכרזת האו״ם בכ״ט בנובמבר על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל היתה האירוע שפתח את מלחמת העצמאות .

יום למחרת הותקף אוטובוס בדרך לירושלים ומשם הקרבות זלגו לכל רחבי ארץ ישראל המנדטורית .

היישוב היהודי התמודד בקושי עם הכוחות הערביים המקומיים ורק מאזור מרץ 48 התחיל להסתמן שינוי מגמה עם יישום תכנית ד׳ של ההגנה ( ששני המבצעים המפורסמים שלה היו מבצע נחשון וקרב משמר העמק) .

 

למרות זאת , החשש מפני עזיבת הבריטים הצפויה ב 15.5.48 היה גדול. ההתמודדות של ההגנה עם כוחות ערביים מקומיים בסדר גודל של מיליציות היה לא פשוט . מה תעשה המדינה הצעירה שתקום מול צבאות ערב הסדירים שלבטח ייכנסו לכאן?

הלחץ הבינלאומי על בן גוריון לא להכריז על הקמת המדינה היה עצום . הציר האמריקאי אמר לבן גוריון שהוא עוזב כי לא יוכל לראות איך שוחטים כאן את שארית הפליטה שנותרה מהשואה ולחץ כזה הגיע ממדינות נוספות . בנוסף הבריטים טענו שאם יבקשו מהם להישאר , הם מוכנים לכך . 

 

בן גוריון קרא לישראל גלילי ויגאל ידין ושאל אותם מה לדעתם הסיכוי שלנו לנצח את צבאות ערב . התשובה היתה שבמקרה הטוב הסיכוי הוא 50/50.

 

כובד ההחלטה שהונח על כתפי בן גוריון היה עצום. למרות הסיכון העצום הוא החליט לא לסגת מהקמת המדינה. ״חיכינו קרוב ל2000 שנים , ההיסטוריה לא תסלח לנו אם בגלל נפסיד את ההזדמנות עכשיו ״ טען . 

 

היתה לבן גוריון רק בעיה אחת . לא היה לו רוב במועצת העם להחלטה על הקמת המדינה. בעצם כן היה לו רוב , אבל הקול המכריע , הרב יהודה מיימון , היה בירושלים הנצורה. 

 

בן גוריון לא התייאש ושלח מטוס אוסטר קטן שכונה פרימוס על שם הרעש שהקים , אל שדה התעופה המאולתר שמערב ירושלים שהיום עובר עליו רחוב רחוב כנפי נשרים ( כאיזכור לשדה התעופה ההוא) בגבעת שאול.

 

מספרים שכשבאו להסיע את הרב מימון אל המטוס , גילו שהוא שבר את רגלו ולכן היה מגובס באופן שלא איפשר את הכנסתו למטוס הזעיר . הרב מימון לא ויתר ודרש שיקשרו את רגלו לדופן המטוס וכך הוא טס לתל אביב והצביע בעד הקמת המדינה והיו דתיים שאמרו בצחוק שעזה נאמר הפסוק ״ כי עוף השמיים יוליך את הקול״ ...

 

בתמונה : הרב מיימון יושב מימינו של בן גוריון במעמד הכרזת העצמאות