#טיולהשבוע

 

סיור  ברובע הנוצרי 

 

אחד הדברים שתמיד ריתקו אותי בעיר העתיקה של ירושלים , זה המעבר בין העולמות השונים . הרובע היהודי המשופץ עם בתי הכנסת והאוירה התורנית תופס אותנו מיד כשבאים משער ציון ( הפוסט משבוע שעבר.. זוכרים ?) ואז כשמסיימים את רחוב היהודים בבת אחד נופלים על השוק המרכזי או כמו שרבים קוראים לו ״שוק דוד -שלשלת ״ . 

 

השוק רץ לאורך הגיא הצולב של העיר העתיקה שמפריד בין שתי גבעות העיר העתיקה וגם אגדות נקשרו בו כמו שכתב ההיסטוריון מוג׳יר א דין שלדוד המלך היתה מערה סודית שיצאה עברה לאורך הגיא על להר הבית . כמובן שאלו דברים שאין להם כל ביסוס , אבל בכל זאת, סיפור חמוד. 

בנקודת המפגש עם השוק , רחוב היהודים מתפצל לשלושה שווקים שנכנסים בדיוק אל התפר בין הרובע המוסלמי והנוצרי : שוק הצורפים , שוק הבשמים ושוק הקצבים . 

מיד כנשכנסים לשווקים האלה מרגישים שעברנו עולם. לא עוד הסימטאות הרחבות והבתים החדשים של הרובע היהודי , אלא סימטאות שוק צרות מלאות בניחוחות שונים (במיוחד בשוק הבשמים ) . משיוצאים ממתחם השווקים אפשר להמשיך ישר ברחוב בית הבד אל הרובע המוסלמי , ואפשר לפנות שמאלה אל הרובע הנוצרי ושוב עוברים עולם אל עולם של כנסיות מפוארות , סימטאות ציוריות ואפילו כיכר אחת שקצת מזכירה פיאצה איטלקית .

אז מה יש לנו לראות ? 

 

מיד כשנצא משוק הקצבים נפנה שמאלה ונוכל לראות את כנסיית אלכסנדר נייבסקי הרוסית . מיד לאחר הכניסה , ישנן מדרגות שמוליכות אותנו אל שרידי כנסיית הקבר הביזאנטית שנבנתה על ידי הלנה אימו של הקיסר קונסטנטינוס הראשון . נצא מכנסיית אלכסנדר נייבסקי  ונתקדם מספר מטרים לכיוון שוק אבטימיוס. משמאלנו נראה את כנסיית הגואל הלותרנית ואת כנסיית סנטה מרינה לטינה שמשולבת בו . נסתובב ונחזור לרחוב בית הבד ונתקדם עוד כמאה מטרים שם נפנה שמאלה ונעלה אל הכנסיה הקופטית , סנט הלנה . כשמסיימים את העלייה בגרם המדרגות שמוביל אל הסימטה של סנט הלנה, ניתן לעצור ולהשקיף משם על הרובע היהודי ולראות בבירור את הכיפה הלבנה של בית כנסת ״החורבה״. 

נמשיך בסימטה ונגיע אל כנסיית סנט הלנה. 

בסמוך לכנסיה ניתן לראות עמוד מסומן בצלב. הקופטים טוענים שזוהי התחנה התשיעית של הויה דלרוזה ואילו הרוסים הפרבוסלבים טוענים שתחנה זו מצויה בכנסיית אלכסנדר נייבסקי. מדינת ישראל החליטה לא להתערב ולהשאיר לצדדים להגיע (או להגיע ) להסכמה ביניהם ולכן התחנה התשיעית של הויה דלורוזה אינה משולטת בשילוט רשמי.

בתקופה בה הכנסייה פתוחה ניתן להיכנס אליה ולרדת במדרגות אל בור מים עתיק שמצוי בה.

 

מיד בסמוך לכנסיה יש המתחם האתיופי , דיר א סולטאן שבנוי כעין כפר אתיופי קטן . משנות ה60 של המאה ה19 ישנה מחלוקת  בין האתיופים לבין הקופטים על המקום וכמו כן על קפלת 4 החיות וקפלת מיכאל. 

לאחר מלחמת ששת הימים ישראל הכריעה במחלוקת לטובת האתיופים , אולם הדבר ספג ביקורת מבית המשפט ובהסכם השלום הוכנס סעיף שבו ישראל התחייבה ליישב את הנושא , דבר שלא קרה עד היום.

נרד מהחצר דרך הכנסייה האתיופית אל חצר כנסיית הקבר .

על כנסיית הקבר ניתן לכתוב מגילות ולכן רק אכתוב כאן את המקומות המרכזיים : הגולגותא, אבן המשיחה , האדיקולה , הקפלה הסורית , הקתוליקון , הקפלה הארמנית , קפלת  מציאת הצלב, קפלת האדם הראשון .

מכנסיית הקבר נצא אל שוק אבטימיוס ונגיע אל כיכר המוריסטאן שהיוותה את הפורום רומאנום ובתקופה הצלבנית היה שם בית החולים של המסדר היוהאניטי.

כשכבש סלאח א דין את ירושלים , הוא קרא למקום במירסטאן , על שם בית החולים שהיה מצוי בו ( במיריסטאן - בית חולים בפרסית )ובית החולים לחולי נפש שהוקם במקום.

כיום הכיכר מהווה את הנקודה המרכזית ברובע הנוצרי והיא מלאה במסעדות וחנויות מזכרות. 

ממול הכיכר ניתן לראות את מתחם בית נאות דוד שנקנה מהפטריארכיה היוונית אורתודוקסית ואוכלס על ידי משפחות יהודיות בשנת 1991. במקום פועלת ישיבה וכמו כן בית כנסת בשם ״חזון אלחנן״ על שמו של אלחנן אתאלי שנרצח ברחוב הגיא בפורים תשנ״א.(אחיו של העיתונאי עמיחי אתאלי)

 

נמשיך מכיכר המוריסטאן אל רחוב הנוצרים ונעלה דרך הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית והפטריארכיה היוונית קתולית אל עבר שער יפו שם נסיים את הסיור.